תמיהה/טוביה ריבנר
אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁהָיָה
אִם אַתָּה עוֹד מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ אֶת הַשַּׁחְרוּר
אֶת הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהַבֻּלְבּוּל וְהַצּוּפִית
אַל תִּתְמַהּ שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לִרְאוֹת עֲנָנִים נִשָּׂאִים בָּרוּחַ
לִשְׁתֹּת אֶת קָפֶה הַבֹּקֶר, לָדַעַת לְבַצֵּעַ אֶת כָּל צָרְכֵי הַגּוּף
לָלֶכֶת בַּשְּׁבִילִים בְּלִי מַקֵּל
וְלִרְאוֹת אֶת הַצְּבָעִים לוֹהֲטִים אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה.
בֶּן אָדָם מְסֻגָּל לָשֵׂאת כִּמְעַט הַכֹּל
וְאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת מָתַי וְהֵיכָן
תַּכְנִיעַ אוֹתוֹ הַשִּׂמְחָה.
Ring the bells that can still ring,
Forget your perfect offering,
There is a crack in everything,
That’s how the light gets in.
Leonard Cohen
I go among trees and sit still.
All my stirring becomes quiet around me
like circles on water.
My tasks lie in their places where I left them
asleep like cattle.
Then what is afraid of me comes
and lives a while in my sight.
What it fears in me leaves me
and the fear of me leaves it.
It sings and I hear its song.
Than what I am afraid of comes.
I live for a while in its sight.
What I fear in it leaves it
and the fear of it leaves me.
It sings and I hear its song.
Wendell Berry
Enough. These few words are enough.
If not these words, this breath.
If not this breath, this sitting here.
This opening to the life
we have refused
again and again
until now.
Until now
David Whyte, “Enough”
Clearing
Do not try to save the whole world or do anything grandiose.
Instead, create a clearing in the dense forest of your life
and wait there patiently,
until the song that is your life
falls into your own cupped hands
and you recognize and greet it.
Only then will you know how to give yourself
to this world
so worthy of rescue.
Martha Postlewaite
יגונך על מה שאבדת מציב מראה
למקום בו אתה עובד באומץ.
מצפה לרע מכל, אתה מסתכל, ובמקום זאת
הנה הפנים המאושרות שייחלת לראות.
ידך נפתחת ונסגרת ונפתחת ונסגרת.
אם הייתה תמיד כאגרוף או תמיד פתוחה לרווחה,
היית משותק.
נוכחותך העמוקה נמצאת בכל התכווצות והתרחבות זעירה,
השניים מאוזנים ומתואמים להפליא
ככנפי ציפור.
רומי
Your grief for what you’ve lost lifts a mirror
up to where you’re bravely working.
Expecting the worst, you look, and instead
here’s the joyful face you’ve been wanting to see.
Your hand opens and closes and opens and closes.
If it were always a fist or always stretched open,
you’d be paralyzed.
Your deepest presence is in every small contracting
and expanding,
the two as beautifully balanced and coordinated
as bird wings.
Rumi
התגבר על כל מרירות שיתכן שמגיעה מכך שלא היית יכול לשיעור הכאב שהופקד ביידך. כמו אם העולם הנושאת את כאב העולם בליבה, כל אחד מאיתנו הינו חלק מליבה ולכן אנו מצוידים במידה מסויימת של כאב קוסמי. לך חלק ממכלול הכאב הזה. אתה נקרא לפגוש אותו עם שמחה, במקום רחמים עצמיים. הסוד: הצע את ליבך ככלי להתמרת סבל קוסמי לאושר.
Overcome any bitterness that may have come because you were not up to the magnitude of the pain that was entrusted to you. Like the mother of the world, who carries the pain of the world in her heart, each of us is part of her heart and therefore endowed with a certain measure of cosmic pain. You are sharing in the totality of that pain. You are called upon to meet it in joy, instead of self-pity. The secret: offer your heart as a vehicle to transform cosmic suffering into joy.
Pir Vilayat Inayat Khan
אהבה לאחר אהבה ~ דרק וולקוט
יום יבוא
בו תגיעי הביתה,
ואת עצמך תקבלי בשמחה את פניך בדלת ביתך,
במראה שלך,
ושתיכן תחייכו זו אל זו בברכה
ותאמרו, שבי כאן. תאכלי.
את תאהבי שוב את הזרה שהייתה את.
תני יין. תני לחם. תני את ליבך חזרה לעצמו,
לאישה הזרה שאהבה אותך כל חייך,
שהתעלמת ממנה,
שמכירה אותך בעל פה, מהלב.
שלפי את מכתבי האהבה ממדף הספרים,
את התצלומים, את הפתקים הנואשים,
קלפי את בבואתך מן המראה,
שבי. חגגי את חייך.
“Love after Love”
The time will come
When with elation,
you will greet yourself arriving
at your own door in your own mirror,
and each will smile at the other’s welcome,
and say, sit here. Eat.
You will love again the stranger who was your self.
Give wine. Give bread. Give back your heart
to itself, to the stranger who has loved you
all your life, whom you have ignored
for another, who knows you by heart.
Take down the love letters from the bookshelf,
the photographs, the desperate notes,
peel your own image from the mirror.
Sit. Feast on your life.
Derek Walcott
היה סבלני כלפי מה שלא פתור בליבך. אהוב את השאלות עצמן, כמו חדרים נעולים, וספרים שעתה נכתבים בשפה זרה מאוד.
אל תחפש את התשובות, שאינן יכולות להנתן לך בגלל שאתה לא יכול לחיות אותן, והנקודה היא, לחיות כל דבר. חייה את השאלות עכשיו.
אולי לאחר מכן בהדרגה, בלי שתשים לב לכך, תחייה לתוך התשובה.
ריינר מריה רילקה – מתוך מכתבים אל משורר צעיר
Be patient toward all that is unsolved in your heart and try to love the questions themselves, like locked rooms and like books that are now written in a very foreign tongue. Do not now seek the answers, which cannot be given you because you would not be able to live them. And the point is, to live everything. Live the questions now. Perhaps you will then gradually, without noticing it, live along some distant day into the answer.
Rainer Maria Rilke
*\ חוה ניסימוב
מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה.
קִירוֹת הַחֶדֶר מִתְרַחֲבִים
הַזָּוִיּוֹת לֹא מְאַיְּמוֹת עוֹד,
הָרִצְפָּה יוֹתֵר יְצִיבָה.
פַּעַם עוֹד יַשְׁרִישׁ הַבַּיִת, וּבֵינְתַיִם
אֲוִיר צַח פּוֹרֵץ מִמְּקוֹמוֹת נִסְתָּרִים.
גַּם הַבֶּכִי שֶׁלִּי צָלוּל יוֹתֵר
כְּמַנְגִּינַת נֵבֶל שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם בַּחֲלוֹם.
אֲבָל אֲנִי עֵרָה,
עֵרָה.
כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת.
יֵשׁ בִּי בַּקָּשָׁה לַחְדֹּל / יערה אדלסון יֵשׁ בִּי בַּקָּשָׁה יֵשׁ בִּי בַּקָּשָׁה יֵשׁ בִּי בַּקָּשָׁה יֵשׁ בִּי בַּקָּשָׁה הַלֹּא שְׁלֵמָה יֵשׁ בִּי בַּקָּשָׁה |
ברנה בראון מתוך הספר Gifts of imperfection
לקחת בעלות על הסיפור שלנו יכול להיות קשה אבל לא קרוב לקושי של לבזבז את חיינו בבריחה ממנו. לחבק את הפגיעויות שלנו זה מסוכן, אבל לא מסוכן כמו לוותר על אהבה ושייכות ושמחה – החוויות שעושות אותנו הכי פגיעים. רק כאשר אנחנו אמיצים מספיק לחקור את החשכה אנחנו נגלה את הכוח האינסופי של האור שלנו.
Keep walking, though there’s no place to get to.
Don’t try to see through the distances.
That’s not for human beings.
Move within, but don’t move the way fear makes you move.
Today, like every other day, we wake up empty & frightened.
Don’t open the door to the study and begin reading.
Take down a musical instrument.
Let the beauty we love be what we do.
There are hundreds of ways to kneel and kiss the ground.
Rumi
“The doors to the world of the wild Self are few but precious. If you have a deep scar, that is a door, if you have an old, old story, that is a door. If you love the sky and the water so much you almost cannot bear it, that is a door. If you yearn for a deeper life, a full life, a sane life, that is a door.”
― Clarissa Pinkola Estés, Women Who Run With the Wolves: Myths and Stories of the Wild Woman Archetype
Drink your tea slowly and reverently… As if it is the axis on which the earth revolves. Slowly, evenly, without rushing toward the future. Live the actual moment. Only this moment is life. When you touch one thing with deep awareness, you touch everything. When you touch one moment with deep awareness, you touch all moments.
אנונימי
הרגע בו אתה מבין
שהעצמות שלך בנויות מאותו האבק
ממנו עשויות פלנטות,
שהריאות שלך נושמות את אותו האוויר
שנושמים הפרפרים הנודדים,
ושהדם שלך זורם בזכות
אהבה ודאגה של אלפים:
זה הרגע בו אתה מבין
שאתה לא שבור
כמו שאתה חושב שאתה.
אתה מלא
בעולם.